מבואר בגמ’ במסכת ראש השנה דף ל’ ב’ שבזמן מנחה בהקרבת התמידין בבית המקדש היו אומרים מזמור לדוד הבו לה’ בני וכו’ קול ה’ יחיל מדבר, יחיל ה’ מדבר קדש.
ומבואר ברש”י שהטעם לכך שאומרים דווקא שיר זה במנחה בראש השנה הוא כדי להזכיר בראש השנה את זכות קול שופרות של מתן תורה.
ומצינו כמו”כ בספר שופטים [פ”ז פס’ ט”ז] שגדעון נתן שופרות ביד כל שלש מאות הלוחמים נגד מדין. וביאר רש”י שם שעשה כן בכדי להזכיר זכות מתן תורה.
ובשפת אמת [דברים, לסוכות תרמ”ב] ביאר את הפס’, ה’ מסיני בא וזרח משעיר למו, די”ל ד’סיני’ הוא ‘ראש השנה’. שמכיון ששופר הוא זכות מתן תורה, שהוא עיקר הזכירה וכתיבה לחיים, לחיים של תורה הנקראת עץ חיים.
ידידינו היקרים חברי בית המדרש אור שולמית הי”ו!
אנו באנו להזכיר לקראת ראש השנה והימים הנוראים את זכויותיכם הכבירות, בהרמת קול השופרות של מתן תורה על ידי תמיכתכם בהעמדת קול התורה בבית מדרשינו ‘אור שולמית’.
באנו להודות לכם שותפינו היקרים והנפלאים בהעמדת קול התורה בבית המדרש ‘אור שולמית’
לברככם, שבזכות קול השופרות של מתן תורה, תזכו בדין בראש השנה בכל מילי דמיטב בתורה ויראת שמים, נחת מהילדים ופרנסה מרובה.
וגם שתזכו ל’זכירה של חיים’ של תורה הנקראת ‘עץ חיים’.
והנני לחזק בדברי הגמ’ הידועים במסכת פסחים דף קי”ב א’, הוי עז כנמר, וכפי שביארו רש”י והרשב”ם כוונת דברי הגמ’ היא, שיש להתחזק במצוות יותר משהיכולת בידך.
ברור שלעיתים קשה ל”השקיע בהעמדת מקום לימוד תורה של בית מדרש”
אך ידידינו היקרים! היו עזים כנמר! המשיכו והתחזקו יותר משהיכולת, ואף הקב”ה יתן לכם יותר שפע וכוט”ס, אמן.
כתיבה וחתימה טובה
הרב אברהם צבי לבנון
ראש בית המדרש ‘אור שולמית’
ירושלים