זורק כוורת

זורק כוורת א גמ’ ח’ א’, אמר אביי זרק כוורת לרשות הרבים, גבוהה עשרה ואינה רחבה ששה חייב, רחבה ששה פטור. רבא אמר אפילו אינה רחבה ששה פטור. מאי טעמא אי אפשר לקרומיות של קנה שלא יעלו למעלה מעשרה. כפאה על פיה, שבעה ומשהו חייב, שבעה ומחצה פטור. רב אשי אמר...

read more

כוורת א’ מחלוקת רש”י ותוס’ אי מיירי מדין זורק רשות או פטור הנחה ברה”י ולא ברה”ר

א שיטת רש”י דהפטור של זורק כוורת גבוהה י’ ורחבה ו”ט [דאז יש בה ד”ט] הוא משום דיש פטור על זריקת רשויות, דלא ילפינן ממשכן אלא חיוב על זריקת חפצים ולא רשויות. והק’ רש”י דא”כ מדוע אין פטור של זורק רשות גם בזורק כוורת פחות...

read more

חקק בו ד’ על ד’ והשלימו לי

חקק בו ד’ על ד’ והשלימו לי א גמ’ גיטין ט”ו ב’, אמר רב חסדא גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין, עד שיהא או כולו במחיצ’ או כולו בגידוד. דרש מרימר גידוד חמשה ומחיצה ה’ מצטרפין. והלכתא מצטרפין. וביאר רש”י דנדון הגמ’...

read more

מקום הרשות בטח בפניה, קרן זוית, עמודים והיזמי והיגי ברה”ר

מקום הרשות בטח בפניה, קרן זוית, עמודים והיזמי והיגי ברה”ר א גמ’ ז’ א’, אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא לבינה זקופה ברשות הרבים, וזרק וטח בפניה חייב, על גבה פטור. אביי ורבא דאמרי תרוייהו והוא שגבוה שלשה, דלא דרסי לה רבים. אבל היזמי והיגי, אף על גב...

read more

מפנה חפציו ממקום למקום ובשיטת הראב”ד בדין עקירת רשות

ה’ ב’ מפנה חפציו ממקום למקום ובשיטת הראב”ד בדין עקירת רשות א הק’ הרמב”ן ח’ ב’ גבי האי זירזא דקני רמא וזקפה רמא וזקפה לא מחייב עד דעקר ליה. איכא למידק והתניא הגונב כיס בשבת כו’ היה מגרר ויוצא מגרר ויוצא חייב שהרי איסור...

read more

אגוז ע”ג מים

אגוז ע”ג מים א גמ’ ה’ ב’, ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא מים על גבי מים היינו הנחתן, אגוז על גבי מים לאו היינו הנחתו. בעי רבא אגוז בכלי, וכלי צף על גבי מים, בתר אגוז אזלינן והא נייח, או דילמא בתר כלי אזלינן והא לא נייח, דנייד תיקו. שמן שצף על גבי...

read more

עקירה במי גשמים

א כתב הרמב”ם פי”ג מהל’ שבת ה”ד, היה עומד באחת משתי רשויות ופשט ידו לרשות שניה ונטל משם מים מעל גבי גומא מלאה מים והוציאן חייב, שהמים כולן כאילו הן מונחין על הארץ, אבל אם היה כלי צף על גבי מים ופירות בתוך הכלי ופשט ידו ולקח מן הפירות והוציא...

read more

כרמלית בכלים וטרסקל ועוד בדיני הוצאה והנחה

צ”ב בדין דאחשביה, דתיפ”ל דהוי ככתיבה דאין בהנחת הדיו מקום ד’ בכתיבתו בדף וע”כ דגדר סיום שאני [ויעו’ רשב”א דסלק”ד דהנחה עדיפא דאף לא יצטרכו בה מקום ד’ כיון דהיא סיום] לכך עיקר רבותא דלמרות דהוא מהלך, מ”מ חשיב הנחה,...

read more

נופו בתר עיקרו לשבת ולענין גלות ומע”ש

נופו בתר עיקרו לשבת ולענין גלות ומע”ש בשיטת רש”י ותוס’ א גמ’ ד’ ב’, הי רבי אילימא הא רבי, דתניא זרק ונח על גבי זיז כל שהוא, רבי מחייב וחכמים פוטרין. התם כדבעינן למימר לקמן, כדאביי, דאמר אביי הכא באילן העומד ברשות היחיד ונופו נוטה...

read more

קלוטה כמי שהונחה 2 ובחשיבות דנ”ח

בביאור מחלוקת רש”י ותוס’ בדין דקלוטה ובדין הנחה מבואר בסוגיין דנחלקו רש”י ותוס’ אי אמרינן קלוטה כמי שהונחה במקום פטור. דתוס’ סובר דאמרינן ולכך יהי’ פטור, ולכך כ’ התוס’ דאומר ר”י דהא דקאמר הש”ס אבל למטה מעשרה...

read more

בדין קלוטה כמי שהונחה בשבת וגיטין

א מתני’ גיטין ע”ט א’, מתני’. היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה, כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה, כיון שיצא מרשות הגג, נמחק או נשרף הרי זו מגורשת. והק’ הגמ’ דאמאי הוא מלמעלה והיא למטה הרי”ז מגורשת...

read more

עקירת גופו כעקירת חפץ

בס”ד ר”ח כסליו תשע”ז עקירת גופו כעקירת חפץ   א מתני’ ר”פ, יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל...

read more

ידו לא נייח

ידו לא נייח א גמ’, בעי מיניה רב מרבי הטעינו חבירו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו עקירת גופו כעקירת חפץ ממקומו דמי ומיחייב, או דילמא לא/ אמר ליה חייב, ואינו דומה לידו. מאי טעמא גופו נייח, ידו לא נייח. וכ’ רש”י, ואינו דומה לידו הפשוטה לפנים וגופו לחוץ,...

read more

ידו של אדם אינה לא כרה”י ולא כרה”ר

ידו של אדם אינה לא כרה”י ולא כרה”ר   א ג’ ב’, אמר אביי פשיטא לי, ידו של אדם אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד. כרשות הרבים לא דמיא מידו דעני, כרשות היחיד לא דמיא מידו דבעל הבית. בעי אביי ידו של אדם מהו שתעשה ככרמלית, מי קנסוה רבנן...

read more

בדין קלוטה כמי שהונחה בשבת וגיטין

בדין קלוטה כמי שהונחה בשבת וגיטין   א מתני’ גיטין ע”ט א’, מתני’. היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה, כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה, כיון שיצא מרשות הגג, נמחק או נשרף הרי זו מגורשת. והק’ הגמ’...

read more

בביאור מחלוקת רש”י ותוס’ בדין דקלוטה ובדין הנחה

בביאור מחלוקת רש”י ותוס’ בדין דקלוטה ובדין הנחה   מבואר בסוגיין דנחלקו רש”י ותוס’ אי אמרינן  קלוטה כמי שהונחה במקום פטור. דתוס’ סובר דאמרינן ולכך יהי’ פטור, ולכך כ’ התוס’ דאומר ר”י דהא דקאמר הש”ס אבל...

read more

נופו בתר עיקרו לשבת ולענין גלות ומע”ש בשיטת רש”י ותוס’

נופו בתר עיקרו לשבת ולענין גלות ומע”ש בשיטת רש”י ותוס’   א גמ’ ד’ ב’, הי רבי אילימא הא רבי, דתניא זרק ונח על גבי זיז כל שהוא, רבי מחייב וחכמים פוטרין. התם כדבעינן למימר לקמן, כדאביי, דאמר אביי הכא באילן העומד ברשות היחיד ונופו...

read more

כרמלית בכלים וטרסקל ועוד בדיני הוצאה והנחה

צ”ב בדין דאחשביה, דתיפ”ל דהוי ככתיבה דאין בהנחת הדיו מקום ד’ בכתיבתו בדף וע”כ דגדר סיום שאני  [ויעו’ רשב”א דסלק”ד דהנחה עדיפא דאף לא יצטרכו בה מקום ד’ כיון דהיא סיום] לכך עיקר רבותא דלמרות דהוא מהלך, מ”מ חשיב הנחה,...

read more

עקירה במי גשמים

בס”ד ‏יום חמישי כ”א טבת תשע”ז עקירה במי גשמים   א כתב הרמב”ם פי”ג מהל’ שבת ה”ד, היה עומד באחת משתי רשויות ופשט ידו לרשות שניה ונטל משם מים מעל גבי גומא מלאה מים והוציאן חייב, שהמים כולן כאילו הן מונחין על הארץ, אבל אם היה...

read more

זה עוקר וזה מניח ושניים שעשאוה במלאכה דהיתה במשכן

א הק’ התוס’ דק’ לר”י מדמצרכינן קרא לפטור משמע דזה עוקר וזה מניח היה במשכן ובפרק המצניע (ג”ז שם.) נמי פוטר ר”ש זה אינו יכול וזה אינו יכול אף על פי שהיה במשכן כגון ב’ שנושאין את הארון ובירושלמי פרק הזורק אהא דתנן שתי גזוזטראות...

read more

זה עוקר וזה מניח

א גמ’ ג’ א’, שניהן פטורין והא אתעבידא מלאכה מבינייהו תניא רבי אומר מעם הארץ בעשתה העושה את כולה ולא העושה את מקצתה יחיד ועשה אותה חייב שנים ועשו אותה פטורין איתמר נמי אמר רבי חייא בר גמדא נזרקה מפי חבורה ואמרו בעשתה יחיד שעשאה חייב שנים שעשאוה...

read more

עקירת גופו כעקירת חפץ

א מתני’ ר”פ, יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור. וביאר רש”י, או שנטל מתוכה והוציא החפץ, והניח ברשות...

read more

מלאכה בהוצאה

א הקשו התוס’ דף צ”ו [ד”ה הכנסה] דאמאי צריך בהכנסה לסברא דמה לי עיולי מה לי אפוקי, ותיפ”ל דהוי הכנסה במשכן. ותי’ התוס’ דלא סגי הן בזריקה והן בהכנסה בלא דהוי נמי סברא מלבד מה דאיתא במשכן. והק’ המהרש”א דאמאי הקשו...

read more

הוצאה מלאכה גרועה

מבואר במשנה ריש שבת יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור...

read more

“הגוזל את הגר ונשבע לו ומת”

בפרשת ויקרא פרק ה’, כ”א – כ”ד נאמר כך: “נפש כי תחטא ומעלה מעל בה’ וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו וכו’ והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל וכו’ או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו...

read more